יום שבת 13.02.2016 שעה: 20:38
פרק 4:
"פעם קראתי שיש אנשים שיכולים להשפיע על התחושות של אנשים אחרים באמצעות המחשבות. כאלו את יכולה להפנט מישהו מבלי שיידע שאת מהפנטת אותו. ניסיתי לעשות זאת על אביתר, וכמובן נכשלתי".
כשקראתי זאת צחקתי נורא ושמחתי. שמחתי שהיה משהו מצחיק, ומשהו שיוצא משגרת הדרדורים.
אביתר ממשיך להתעלם מנעמה לאחר הפגישה בבית הקפה. אך מה הקטע? הוא מדבר עם נופר!!! וכשנעמה שואלת אותה על מה הם מדברים מתוך סקרנות וקינאה, נופר מאלתרת שהם דיברו עליה (נעמה) אך זה שקר.
אני מרגישה פשוט כעס.. יוצאים לי אדי עשן מן האוזניים! וואו... אביתר כזה חסר רגשות! אני לא מבינה איך נעמה אוהבת אותו! ונופר?! בכלל אין לדבר עליה... במקומה לא הייתי מדברת עם אביתר כדי לא לפגוע בנעמה, ובטח שלא מול פרצופה!
אביתר ממשיך להתעלם מנעמה לאחר הפגישה בבית הקפה. אך מה הקטע? הוא מדבר עם נופר!!! וכשנעמה שואלת אותה על מה הם מדברים מתוך סקרנות וקינאה, נופר מאלתרת שהם דיברו עליה (נעמה) אך זה שקר.
אני מרגישה פשוט כעס.. יוצאים לי אדי עשן מן האוזניים! וואו... אביתר כזה חסר רגשות! אני לא מבינה איך נעמה אוהבת אותו! ונופר?! בכלל אין לדבר עליה... במקומה לא הייתי מדברת עם אביתר כדי לא לפגוע בנעמה, ובטח שלא מול פרצופה!
המורה לספרות קראה לנעמה לגשת עליה בסוף ההפסקה. נעמה ניגשת מפחדת ורועדת. אפשר להבין אותה, כי זה תמיד מדאיג כשמורים קוראים לתלמידיהם מול כל הכיתה לגשת אליהם. אולי קרה דבר רע. "זה בקשר לחיבור שלך. הוא נהדר". "מה?!, שלי?!, נעמה ממלמלת לעצמה.. "אולי הגשתי לה טיוטה, או שזה של אמיר, יש לנו כתב דומה. במלא היא אוהבת יותר את אמיר יותר ממני.." הרגשתי עצב. עד למצב הזה נעמה הגיעה? במקום להתגאות בעצמה פעם אחת בחייה, היא עוד מחריבה את זה! "אני רוצה שאת תקראי את הנאום הזה בטקס יום השואה. זה חיבור נורא מרגש ומצויין!". אך נעמה מתנגדת היא מתביישת להופיע מול כל בית הספר, היא חושבת שיצחקו עליה. במקומה של נעמה הייתי מתגאה! שהחיבור שלי היה הכי טוב מי של כל הכיתה! מידי פעם אני לא מבינה את נעמה, היא מגזימה בתגובותיה כלפי עצמה!
היא מוסיפה: "בטח אביתר ילעג לי אם אני אקרא את הנאום". אילו הייתי נעמה הייתי שוכחת מאביתר כי הוא סתם ילד חסר רגשות!
היא מוסיפה: "בטח אביתר ילעג לי אם אני אקרא את הנאום". אילו הייתי נעמה הייתי שוכחת מאביתר כי הוא סתם ילד חסר רגשות!
נעמה חוזרת מחדר המורים ונופר פוגשת אותה, ואומרת לה "כמה ח'ברה היום הולכים לסרט בערב את רוצה להצטרף? דין, אביתר, אבישג ואורנית באים." נעמה הזכירה לנופר שהמורה לספרות קראה לה בהפסקה. ואיך שלא, נופר מתעלמת.
נופר ילדה מגעילה! כשהיא צריכה את נעמה אז היא איתה וכשהיא לא צריכה אז היא זורקת אותה.
"אממ... לא.. לא... אבל תודה על העצה!" אמרה נעמה. "אני מסדרת לך פגישה עם אביתר ואת מוותרת?!".
נופר עושה את עצמה כאלו שהיא לא יודעת מה קרה בבית הקפה, ובכוונה קובעת פגישה עוד אחת, שכאלו שנעמה תיפגע עוד פעם.
פרק 5:
נעמה אוהבת לכתוב בבלוגים שונים. היא קוראת לעצמה "טינקלברג". היא התחילה לשוחח עם אדם הקורא לעצמו "הביריון". הוא נתן לה את מספר הטלפון שלו והיא התקשרה. במקום נעמה בחיים שלי לא הייתי מתקשרת למישהו בלי ידיעה שאני מכירה אותה פנים אל פנים!
הם התחילו לדבר. היא סיפרה לו הכול! על נופר, אביתר ודין. לביריון קוראים אלי.
הוא שאל אותה שאלות בשיחה בטלפון כמו: "בת כמה את, אם את יפה ועוד... ונעמה עונה בשמחה!
נעמה ממש לא זהירה ברשת! אסור לתת פרטים איישים ובטח שלא לדבר עם אנשים זרים!
(פרק זה קצר)
נעמה ממש לא זהירה ברשת! אסור לתת פרטים איישים ובטח שלא לדבר עם אנשים זרים!
(פרק זה קצר)
פרק 6:
בפרק זה נעמה מחליטה שהיא כן מקריאה את נאומה. היא לחוצה מאוד, היא מקריאה את נאומה ולא קרה לה דבר.
(גם פרק זה קצר מכוון שלא קרה דבר מיוחד, נעמה הקריאה את נאומה וקיבלה עידוד, וזהו)
מיטל
השבמחקקודם כל אני שמחה לקרוא על התובנות שלך וחכמתך הרבה..
לפעמים כשלא מאמינים בכח שלנו מאוד קשה להשתכנע בטוב הגלום בנו..
אם היית הפיה הטובה של נעמה איזה "אבקת קסמים" היית מפזרת עליה?
הייתי מפזרת עליה אבקת קסמים: ביטחון עצמי
השבמחק